סיפורי קיאקים – קייק מקטין היקפים או חדר כושר על המים

מאז שאני זוכר את עצמי סבלתי מעודף משקל, אני מעוניין להדגיש את המילה סבלתי מכיוון שמדובר בסבל אמיתי, סבל של ממש. אני זוכר את העלבונות שספגתי בגן החובה דרך בית הספר היסודי, את גיל ההתבגרות ואת חוסר הביטחון ביצירת קשר עם בנות המין היפה. המילה או הכינוי שהודבק דרך קבע לשמי הפרטי היה '' השמן'', כינוי אשר לא יכולתי לקבלו בשוויון נפש או להשלים איתו ומצד שני לא מצאתי את הדרכים הנכונות להיפטר ממנו. אחת הבעיות המרכזיות הייתה העובדה שגדלתי בבית פולני עם אמא פולניה שדאגה כל היום רק להאביס לפטם אותנו, מבחינתה להיות שמן היה להיות בריא ומההרגלים האלה של אמא היה בלתי אפשרי להיפטר, אם לומר את האמת היה בזה משהו מאד מאד נוח ובעיקר מאד מאד טעים.
תכונה נוספת שלי, אולי גנטית, אשר הוותה מכשול בכל אותן שנים, היא זה שלא נולדתי ספורטאי, לא אהבתי ספורט, שנאתי אפילו משחקי כדור אשר הבליטו את הקואורדינציה האיומה שירשתי, כך ששעורי הספורט בבית הספר היו ממש עונש, משהו שניסיתי להתחמק ממנו בכל דרך אפשרית. בקיצור היו לי כל הנתונים שבונים שמן אמיתי, שמן של קבע.
לפני כחמש שנים השתחררתי משירות הסדיר בצה''ל, בחור צעיר, גובה 184 ס''מ משקל - 124 ק''ג. כמו כל בחור צעיר לאחר הצבא נסעתי לטיול ארוך למזרח, לאוסטרליה ולניו זילנד, עם חזרתי נרשמתי לאוניברסיטת בר-אילן ולפני כשנה סיימתי את לימודי ואף מצאתי עבודה לא רעה בכלל. אגב אני עדיין לא נשוי אך חי יחד עם חברתי (הרזה) מזה כשנתיים ובקיץ הקרוב אנו אמורים להתחתן. 
כמו ישראלים רבים אחרים, הפעם הראשונה בה נודע לי על קיומם של יצורים מדהימים העשויים פלסטיק ומכונים בשם קייקים, הייתה בחו''ל עת ביקרתי במפרץ ניו-זילנדי מקסים. הצטרפנו שם לטיול קייקים של שלושה ימים כשאני חותר בפעם הראשונה בחיי על קייק, היה זה קייק ישיבה עליונה מאחד הדגמים של OCEAN KAYAK , הייתה זו חוויה חזקה ששבתה את ליבי ואף הוכיחה לי שבכל זאת קיים ספורט שיכול להתאים לי ואף להסב לי הנאה עצומה - ספורט קייקים.
לפני כשנה קניתי אצל קפטן ג'ק קייק ישיבה עליונה מדהים העונה לשם Prowler Trident 15, קיאק שאמור לשמש אותי גם לחתירה וגם למסעות דיג נפלאים ואני השמן שלא סבל מעולם פעילות ספורטיבית התמכרתי באופן כמעט מיידי, יש כנראה משהו ממגנט בשילוב הזה של ים ופעילות גופנית, למען האמת ההנאה היא כל כך צרופה שלמעשה אינני מרגיש את המאמץ ולפעילות החתירה לא מתלווה תחושה כלשהי של סבל כפי שקורה לי כשאני צריך לרוץ כמה מטרים. בסיומה של כל פעילות אני מרגיש תחושה נפלאה בגוף, חש את שרירי הירכיים, שרירי הברכיים, שרירי הבטן, הידיים, הכתפיים ובכלל. אני מרגיש ששרפתי ים של קלוריות. אולי לא תאמינו אבל בסיומו של חודש החתירה הראשון השלתי ממשקלי 13 ק''ג מבלי ששניתי את צריכת המזון שלי או את הרגלי האכילה. 
כאן גם התחיל המהפך האמיתי באורח החיים שלי, מרגע שראיתי מה השינוי הזה עושה לי, לא רק מבחינה אסטטית אלה ההרגשה הכללית שמשתנה, הנפש שהופכת קלילה ומאושרת יותר והתחושה שאני הופך לבן אדם חזק ובריא יותר, מרגע זה החלטתי שאני לוקח את הדברים עד הסוף. פניתי לדיאטנית ידועה והיא בנתה עבורי תפריט מזון שבועי מיוחד כשהבסיס לכל הרעיון הוא, שעד שעה לאחר פעילות קייקים שורפת קלוריות, ניתן לאכול כמעט כל דבר, כמובן שמומלצת ביותר ארוחה עשירה בחלבון מה שתורם גם לבניית השרירים. נכנסתי באדיקות למסלול הזה וכיום כותב לכם את השורות האלה בחור צעיר(החברה שלי אומרת צעיר וחתיך) בגובה 184 ס''מ ובמשקל של 85 ק''ג בלבד, אנשים אינם מזהים אותי ברחוב ומה הפלא? את עצמי קשה לי לזהות. אגב היחידה שהמראה החדש לא ממש מוצא חן בעינה זו האמא הפולניה שלי, היא טוענת שעוד מעט פשוט לא יראו אותי ושאני נראה שחיף. כל התהליך הנפלא הזה לא היה מתרחש לולא נחשפתי לעולם של קייקים, פשוט אין מצב שזה היה קורה, מבחינתי הקייק הוא חדר כושר על המים, שבשונה מחדר כושר סטנדרטי הוא - מעניק לך מרגוע לנפש, כיף, הנאה, טיולים, נוף, ריח ים ומה לא. דבר נוסף שאיתו אף אסיים, שמתי לב לתופעה מוזרה שמתרחשת אצלי בשנה האחרונה בכל פעם שאני על הקייק שלי, אני לא מפסיק לחייך !!!